וּמָה שֶׁעוֹבֵר עָלֶיהָ...
גֶּבֶר בֶּן 27 מְאֹהָב בְּאִשָּׁה בַּת 43
הוּא יוֹצֵא אִתָּהּ לִרְקֹד
וְיוֹשֵׁב אִתָּהּ בְּבָתֵּי קָפֶה
וּמְשַׂחֵק אִתָּהּ דּוֹמִינוֹ
וּקְלָפִים
וְצוֹחֵק אִתָּהּ
וּמֵלִין אוֹתָהּ בְּבֵיתוֹ
וְאוֹמֵר לָהּ:
בּוֹאִי
הִשָּׁאֲרִי
כַּמָּה שֶׁתִּרְצִי
אַל תֵּלְכִי...
גֶּבֶר בֶּן 27 גָּר עִם אִשָּׁה בַּת 43
וְלִבּוֹ נֶחְמַץ
כִּי הוּא יוֹדֵעַ
שֶׁהִיא לֹא מְאֹהֶבֶת
בּוֹ.
"עַכְשָׁו בָּרַעַשׁ לִפְנֵי הַדְּמָמָה
אֲנִי יָכוֹל לְהַגִּיד לָךְ אֶת הַדְּבָרִים
אֲשֶׁר בַּדְמָמָה לִפְנֵי הָרַעַשׁ לֹא אָמַרְתִּי
כִּי הָיוּ שׁוֹמְעִים אוֹתָנוּ וּמְגַלִּים אֶת הַמַּחֲבוֹא"
(יְהוּדָה עַמִּיחַי)
עַכְשָׁו בָּרַעַשׁ
אָנִי יְכוֹלָה לְהַגִּיד לְךָ
אֶת הַדְּבָרִים
אֲשֶׁר בַּדְּמָמָה
לֹא אָמַרְתִּי
כִּי הָיִיתָ שׁוֹמֵעַ
מִלָּה בְּמִלָּה,
כִּי הָיִיתִי מְהַסֶּסֶת.
וּבָרַעַשׁ יָכוֹל קוֹלִי
לִהְיוֹת בָּטוּחַ
וְתִשְׁמַע קִטְעֵי מִלִּים
וְאָהִין לְהִסְתַּכֵּל עָלֶיךָ
וְאַתָּה תְּחַיֵּךְ
וְתִשְׂמַח
וְלִבִּי יִחַם
וְעֵינֶיךָ תַּחֲדֹרְנָה אֶת עֵינַי
תְּפַלַּחְנָה אֶת רִגְשׁוֹתַי,
מַחְשְׁבוֹתַי,
כְּמוֹ שֶׁהָיִינוּ פַּעַם.